האות האחרונה: למה סוף המילה שווה יותר מההתחלה בעברית

באנגלית האות הראשונה היא זו שמצמצמת את החיפוש. בעברית זה הפוך: האות האחרונה עושה את העבודה. הסיבה מורפולוגית — עברית מסמנת נקבה, ריבוי, שייכות וסוג של שם עצם בסוף המילה ולא בהתחלה — ולכן ירוק אחד במקום החמישי שווה לפעמים שני ירוקים באמצע. הנה המספרים, מתוך 394 מילות הפתרון שפעילות כרגע בספה.

ארבע אותיות סוגרות 62% מהתשובות

תסתכלו על השורה הראשונה. ה לבדה סוגרת יותר משליש מכל התשובות במשחק: פטריה, חופשה, נשיקה, בדיחה, מסיבה, מנורה, מדרכה. זה הנתון היחיד בטבלה שכדאי לזכור בעל פה, כי הוא אומר שמילת פתיחה שנגמרת ב־ה עובדת קשה יותר מכל מילת פתיחה אחרת. על השאלה מה להקליד ראשון יש מאמר שלם.

ת במקום השני היא בעיקר סיומת נקבה של מקצוע ושל תכונה: טייסת, שוטרת, סופרת, עורכת, ארנבת, עצבות. ן במקום השלישי היא כמעט תמיד הסיומת ון, ועל זה בעוד רגע.

שתי אותיות בסוף: התבניות שחוזרות

זוג האותיות האחרונות מספר בדרך כלל יותר מכל אות בודדת. אלה הזוגות השכיחים בתשובות:

ון היא סיומת של מקום, של מוסד ושל הקטנה, והיא הסיומת השכיחה ביותר במשחק. אם קיבלתם ן ירוקה בסוף, ההימור הראשון שלכם הוא שהאות לפניה היא ו — וזה מוריד לכם שלוש אותיות לחיפוש במקום ארבע.

ית מסמנת מקצוע, כלי או שם עצם נקבי: מונית, משאית, כבאית, חללית. אם יש ת ירוקה בסוף ו־י צהובה, ית פותרת את שתיהן בבת אחת.

ול, ור, וק הן לרוב שמות פעולה מאותו משקל — בישול, חיבור, פינוק — ולכן הן נפוצות בקטגוריות של מטבח, עבודה ורגשות. יה, נה, כה הן בסך הכול וריאציות של אותה ה שסוגרת 38% מהתשובות, עם י או נ או כ לפניה. שווה להכיר את ששת הזוגות האלה פשוט כדי לא להיתקע עליהם בניסיון החמישי.

הדבר שהכי חשוב לדעת: אין ריבוי בתשובות

זה הפרט שמשנה איך משחקים, והוא החלטה מכוונת שלנו. צורות רבים אינן תשובות בספה. מתוך 394 התשובות הפעילות, שתיים בלבד נגמרות ב־ים ושתיים ב־ות. בעבר היו שם המון — שקדים, כלבים, מגבות, צלחות — והוצאנו אותן כולן.

הסיבה היא שריבוי בעברית קשה לניתוח הוגן: בין זכר ונקבה, סיומות שנשמעות דומות וצורות שיוצאות מהכלל, שחקן שמחזיק ם ירוקה בסוף מנחש מבין מרחב עצום של שמות עצם בשלוש אותיות, וזה לא כיף אלא הגרלה. הריבויים נשארו ניחושים חוקיים לגמרי — אם תקלידו "כלבים" המשחק יקבל את זה בשמחה — הם פשוט לא יהיו התשובה.

מה שזה אומר בפועל, בשתי שורות:

1. ם ירוקה בסוף היא לא צורת רבים. היא כמעט תמיד סיומת ום של שם פעולה: נמנום, צילום, שעמום, תשלום, מדחום. שמונה תשובות בלבד, אבל כולן מאותו דגם.
2. אל תבזבזו ניסיון על ריבוי. אפשר להקליד ריבוי כמילת בירור, וזה אפילו לא רעיון רע כי סיומת ים בודקת שתי אותיות שכיחות. רק אל תצפו שהיא תהיה התשובה.

על הבחירה של מילות הפתרון בכלל — גם למה הורדנו 21 מילים נדירות — יש מאמר נפרד.

הסדר שאנחנו ממליצים עליו

1. ה ירוקה בסוף — אתם בקבוצה הגדולה, 38% מהמשחק. תתמקדו באמצע, ובעיקר בשאלה אם יש שם ו או י.
2. ן ירוקה בסוף — הניחו ון ובדקו את ו. אם היא ירוקה, נשארו שלוש אותיות.
3. ת ירוקה בסוף — חשבו על סיומת נקבה, ובדקו אם י לפניה.
4. האות האחרונה אפורה — מידע מעולה. ה, ת, ן ו־ם יחד מכסות 62% מהתשובות, וכל אחת שיורדת מצמצמת המון.

הטעות הנפוצה כאן היא לבזבז ניסיון שלם על "בדיקת סיומת" — לנחש מילה רק כדי לראות אם התשובה נגמרת ב־ון. אל תעשו את זה. סיומת נחשפת ממילא כשמנחשים מילה סבירה עם אותיות שכיחות, וניסיון שמוקדש כולו לבדיקה אחת הוא ניסיון שלא קידם אתכם לפתרון. השיטה המסודרת יושבת במאמר על פתרון בשלושה ניסיונות.

מילה על אותיות חוזרות

מתוך 394 התשובות, ל־124 יש אות שחוזרת פעמיים — כמעט שליש. נמנום, נצנוץ, שעמום, מדליה. כשאתם בניסיון הרביעי ומשהו פשוט לא מסתדר, זה החשד הראשון שכדאי להעלות: אות שיצאה צהובה פעם אחת עשויה להופיע במילה פעמיים, והמשחק לא חייב לספר לכם את זה מראש.

והצד השני: אותיות שימוש בהתחלה

בשביל האיזון, שווה לדעת מה קורה בקצה הנגדי. בעברית יש אותיות שימוש שנדבקות לתחילת מילה — ו, ש, ה, ב, ל, כ, מ — והן הסיבה שמילון הניחושים כל כך גדול: יותר מ־228 אלף צורות, כי כל שם עצם מופיע בו גם עם ו החיבור וגם עם ה הידיעה.

אבל התשובות עצמן הן שמות עצם בצורתם הבסיסית, בלי אותיות שימוש. לכן ו בהתחלה, שנראית שכיחה להפליא במילון, כמעט לא מופיעה בתשובות. זה פער שחשוב להכיר: מה שנפוץ במילון הניחושים לא בהכרח נפוץ בתשובות.

האות הראשונה השכיחה בתשובות היא מ, ב־18% מהמילים, ולא בגלל אות שימוש אלא בגלל משקל שמסמן כלי ומקום. ההסבר המלא יושב במאמר על שורש ומשקל.

לתרגל את זה

הדרך הכי טובה להטמיע סיומות היא לראות אותן חוזרות. לשחק בספה — בחינם ובלי הרשמה.